עתידנות ,טכנולוגיה וסייבר

בהרצאה סוחפת, מרתקת ורלוונטית מתמיד, ד"ר יובל דרור מזמין את הקהל למסע אל לב לבה של מהפכת הבינה המלאכותית — מסע שמחבר בין טכנולוגיה לפילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ותיאולוגיה. דרך מערכות מתקדמות כמו ChatGPT, Dall-E2, Alpha-GO ואחרות, הוא מציג כיצד הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק בכל תחום — מהחינוך והאמנות ועד רפואה, משפט, צבא ותעסוקה. אך יותר מכך, הוא בוחן את האיום העמוק ביותר שהטכנולוגיה מציבה: האיום על תחושת הייחוד האנושי. האם נותר לנו מקום בעולם שבו מכונות כותבות, מציירות, מלחינות וחושבות? דרך הסברים בהירים ודוגמאות מוחשיות, ההרצאה שואלת את השאלות החשובות באמת: מה היתרון האנושי בעידן של מכונות יצירתיות? איך נוכל לשמור על הרלוונטיות שלנו — ואפילו לשגשג — לצד הבינה המלאכותית? עם ניסיון של למעלה משני עשורים בחקר השפעת הטכנולוגיה על החברה, ד"ר דרור מציע מבט מפוקח, מעורר השראה ומאוד אקטואלי על עידן חדש שנכתב ממש עכשיו, בזמן אמת.

הקצב של השינויים במאה ה-21 יכתיב לכולנו דרכי חשיבה מדעיים וטכנולוגיים בסדר גודל שהמין האנושי לא ידע כמותו מערש קיומו. ההרצאה הזו מציגה את קצב השינויים המדעיים והטכנולוגיים ועוסקת בהשלכותיו המדעיות, התעשייתיות והחברתיות.

התודעה של ההומו ספיינס הלכה והתפתחה לאורך מאות אלפי שנים. בהרצאה זו נעקוב כיצד היא עברה משלב לשלב בכדי לזהות את שלב התפתחותה הבא. השלב הבא יביא בחיקו מדעים חדשים וטכנולוגיות מפתיעות ובעיקר הוא ישנה את אופיה של הציביליזציה האורבנית של המאה ה-21.

מחשבים קוונטיים מבוססים על עקרונות פיזיקליים כה מוזרים, עד שאיינשטיין עצמו ראה בהם פרדוקס שמוכיח שתורת הקוונטים שגויה – אך המציאות הוכיחה אחרת. האפקטים הקוונטיים שהיו בעבר בדיוניים, הפכו היום לבסיס של מהפכת מחשוב חדשה, המאפשרת פתרון בעיות שבעבור מחשבים רגילים נחשבות בלתי אפשריות, כמו פיצוח צפנים או סימולציות כימיות מתקדמות. מחשבים קוונטיים לא רק חזקים יותר – הם פועלים על פי חוקים אחרים לגמרי. המרוץ לפיתוח מחשב קוונטי שימושי כבר אינו נחלתן הבלעדית של ענקיות כמו Google ו-IBM, אלא כולל גם חברות ייעודיות כמו IonQ, Rigetti, PsiQuantum וגם Quantum Source הישראלית, המפתחת חישוב קוונטי פוטוני. בהרצאה מרתקת שמועברת בגובה העיניים, מציג פרופ’ ברק דיין – מראשי התחום בישראל והמדען הראשי של Quantum Source – את סיפור התפתחותו של המחשב הקוונטי, החל בפרדוקס שאיינשטיין ניסח ב-1935, ועד לנקודת הזמן ההיסטורית בה אנו נמצאים כיום: רגע לפני בניית מחשב קוונטי מסחרי אמיתי.

לאחרונה אנחנו שומעים את המושג מתקפת סייבר בחדשות הרבה יותר ממה שהיינו רוצים, גניבת כרטיסי אשראי, הונאות, סחיטות ותוכנות כופר . מתקפות סייבר שמשתקות מדינות, חברות תעופה, ארגונים ועוד... ומה בקשר למושגים עצמם? מתקפות DDOS, סוסים טרויאנים, נוזקות, פוגענים, מתקפות יום אפס, פישינג ואני יכול להמשיך... הרשימה לעיל היא רק חלק קטן ממה שאנחנו בעולם אבטחת המידע מתמודדים איתו בחיי היום יום. ויש עוד נתון שאסור להתעלם ממנו, מעל ל- 90% ממתקפות הסייבר המוצלחות מתחילות ומסתיימות אצלנו – בגורם האנושי! בהרצאה גיא דגן יסביר את מושג הסייבר, מה ההבדל בעצם בין סייבר לאבטחת מידע, יספר סיפורי קרבות מעולם הסייבר (התקיפה על סוני למשל) וייתן מקבץ עצות מודעות על מנת לעזור לכם לשמור על הבית.

בהרצאה מעוררת השראה ופרקטית במיוחד, ד"ר יובל דרור מפרק את המיתוס הנפוץ שלפיו חדשנות מתחילה ונגמרת ברעיון גדול. לאחר יותר משלושה עשורים של סיקור עולם ההייטק והחדשנות בארץ ובעולם, דרור מציע מבט מפוכח על מה שבאמת הופך רעיון להצלחה — לא הרגע של ה"יוריקה", אלא התהליך שאחריו. בהרצאה הוא מציג את השלבים והממדים הקריטיים של החדשנות: איך בוחרים בעיה אמיתית שדורשת פתרון, כיצד מגלים את הצרכים האמיתיים של הלקוח, מה תפקידן של תבניות חשיבה ולמה לפעמים צריך דווקא לשבור אותן, מהי יצירתיות שבאמת משנה מציאות, ואילו חסמים רגשיים וארגוניים עומדים בדרך להצלחה. באמצעות סיפורים, מקרי בוחן ודוגמאות מהשטח, הוא משרטט מפת דרכים ברורה לבניית סביבה ארגונית בריאה שמאפשרת חדשנות — כזו שלא רק ממציאה רעיונות, אלא גם יודעת להוציא אותם לפועל.

ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, הן בזירה האזרחית והן בזירה הביטחונית, עם חברות חדשניות ושימושים מבצעיים פורצי דרך. עובדה זו מעוררת השתאות לאור גודלה הקטן של המדינה והיעדר ניהול מרוכז של התחום לאורך השנים. את הפער ממלא בהצלחה יוצאת דופן האקו-סיסטם הישראלי – רשת ייחודית של חברות, מוסדות מחקר, גורמים ממשלתיים וצבאיים הפועלים יחד בסינרגיה בלתי רגילה. בהרצאה מרתקת, נחשף הקהל למבנה ולמנגנונים של האקו-סיסטם הזה, ליישומי בינה מלאכותית חדשניים שפותחו בישראל ולחברות שמובילות את התחום. ההרצאה מספקת הצצה לתוך ה"קסם" שמדינות רבות בעולם מנסות לפצח – סיפור ההצלחה של ישראל בתחום מהפכני זה.

מה הקשר בין עבודה היברידית, ״גל ההתפטרות הגדול״, חיפוש אחר משמעות אישית והשאיפה לאוטופיה, המטאוורס ותכנון קריירה לטווח קצר? כולן מגמות שכתבנו עליהן בדוחות התחזית שלנו בשנים האחרונות וכולן משפיעות על עתיד עולם העבודה. מה בעצם קורה לעולם העבודה? איך קרה שכל המגמות התחילו בכלל לפני הקורונה? מה יהיה חשוב לא.נשים בקריירה? ואיך נעבוד בשנים הקרובות? הרצאת חובה לכל מנהל.ת משאבי אנוש בארגונים

מהן המגמות בתחום הבינה המלאכותית, ולאיזה סוג של מנועים ומוצרים הן צפויות להוביל בעשורים הקרובים? כיצד אנו צופים שהבינה המלאכותית תשפיע על החינוך, על העבודה ועל נפש האדם? מהם מקצועות העתיד - ואיזה מהמקצועות שבהווה ייוותרו מאחור? ואחרון חביב: מה מותר האדם מהמוח החדש שאנו מייצרים במכונה?