הקול בראש

ההרצאה של קרן ליבוביץ מציעה אנלוגיה מעניינת מעולמה לתוך העולם הארגוני. היא שוזרת בסיפור חייה מסרים ואלמנטים רבים הניתנים להמחשה בתחומי העבודה והחיים. דרך היוזמה של מכון הפילאטיס בשיטה הייחודית ופורצת הדרך שפיתחה, קרן מדברת על ניהול עסקי משוחרר מאגו וחסמי אנרגיות על מנת לשתף מידע ולשפר את התקשורת הפנים ציוותית/ארגונית, הנחלת הערך המרכזי של הארגון אצל כל עובד ומנהל. אפיון צרכים של עובדים ולקוחות בתוך היום יום והצבת מטרות נכונות. ניהול אופטימי- אמונה בעובדים ובלקוחות משולב בכוח רצון להניע תהליכים ואמונה ברעיון ובמטרה. היכולת לתת פתרונות במצבים משתנים ולפרוץ את גבולות החשיבה המקובעת. כוחה של ההרצאה הוא בעוצמה ובהשראה שבה היא מוגשת לקהל ובערך המוסף מבחינת התוכן.

בהרצאתה זו משתפת דניאל וולפסון את הכלים והאמצעים אשר תרמו לה בהישרדות בחיים ובכיבוש פסגות, ואת תובנותיה מהעולם העסקי ומעולם טיפוס ההרים. דניאל מספרת כיצד נולד החלום להגיע לפסגת האוורסט, להעיז ולעשות מעשים לא מקובלים, להתמיד, להגדיר חזון, לראות את התמונה המנצחת ולהבין שגם אם הולכים אחורה, בדיוק כמו בטיפוס הרים, זה לא בהכרח מעיד על כשלון אלא יכול לקדם אותנו להגעה ליעד שלנו. האינסטינקט המשותף למטפסי הרים, מנכ"לים ויזמים הוא יצר ההרפתקה, הדחף לקחת סיכונים, להגיע לפסגה ולהיות מספר 1. יזמים, מנכ"לים בכירים, מנהלים בחברות, ראשי צוותים וגם מטפסי הרים נתקלים באתגרים לא פשוטים כאשר הם שואפים להשיג את מטרתם. בין אם השאיפה היא להגיע לפסגת ההר או להשיג מטרה עסקית – הדחף יהיה תמיד לצאת למקומות נועזים שאחרים חוששים מהם. בדרך להשגת המטרה נמצאים שינויים בלתי צפויים, חוסר וודאות ונסיבות משתנות.

הרצאה של איתי אנגל, זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות ומועמד לפרס האמי הבינלאומי. במסע דרמטי ורצוף קטעי תיעוד בלעדיים מסוריה, עיראק, עזה, לבנון ואיראן, לוקח אותנו אנגל מהטבח של 7 באוקטובר ועד הימים ההיסטוריים שאנו חווים כעת. איך השתנתה מפת המזרח התיכון? - האם קריסת משטר אסד בסוריה מסמנת את סוף “ציר ההתנגדות”? - ומיהו אל ג׳ולאני שבא במקומו? ג׳יהאדיסט או פרטנר? - מהן מגבלות הכוח של איראן – והאם המשטר עצמו בסכנת התמוטטות?