עמית סגל – על מה נתווכח ועל מה נסכים ביום שאחרי המלחמה?

ישראל ניצבת כיום בצומת דרכים קריטית, כשהיא מאזנת בין מעמדה כמעצמה אזורית אסטרטגית שנהנית משיתופי פעולה ביטחוניים ומדיניים חסרי תקדים עם מדינות ערביות, לבין התמודדות יומיומית מורכבת עם איומי טרור מתמשכים מעזה, מיהודה ושומרון ומהחזית הצפונית. ברקע מרחפת האפשרות להתלקחות מחודשת בעזה ולמבצע רחב היקף ביהודה ושומרון, לצד סימני שאלה משמעותיים באשר לעתיד לאחר חתימת הסכם גרעין אפשרי עם איראן. גם בגזרה הדיפלומטית עולה השאלה האם מדינות נוספות יצטרפו להסכמי אברהם, ומהן ההשלכות של מהלך כזה על האזור. במקביל, קיימת דריכות מתמשכת לנוכח המתחים בזירה הפנימית, במיוחד ביחסים בין המדינה לבין ערביי ישראל, שעלולים להתפרץ שוב ולהעמיק את הקרע החברתי.

החיים ככתב צבאי בישראל מאתגרים ומורכבים, משלבים לחצים מקצועיים ואישיים במציאות של חוסר וודאות וסכנות מתמשכות, שבהן כל רגע עלול להביא הפתעה ושינוי דרמטי. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, ניר דבורי, עיתונאי עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה בסיקור נושאי ביטחון וצבא, עומד בשיא המתח ומתאר לצופים בזמן אמת את תמונת המצב המשתנה והמורכבת בשטח ובאולפן, כאשר אף אחד עוד לא הבין את גודל האסון. לצד הסיקור מהחזית הדרומית, ישראל מתמודדת גם עם אתגרים בצפון, והניהול המדיני והצבאי של מדינה במזרח התיכון מוקפת איומים מחייב חשיבה יצירתית והבנה עמוקה של המציאות המשתנה. בהרצאה זו, דבורי פותח חלון אל עולמם הפנימי של המנהיגים ומציג כיצד מתקבלות החלטות גורליות בתנאי חוסר ודאות, לצד הצצה לחיים האישיים שלו, המשלבים בין שירות עיתונאי מאתגר לבין ניהול משפחה בתנאי לחץ יומיומיים.

המלחמה המודרנית שינתה את פניה. במקום מלחמות בין שחקנים מדינתיים (אם כי לגם כאלה עדיין מתנהלות- כמובן הדוגמה המובהקת ביותר היא מלחמת רוסיה- אוקראינה), העימותים המזוינים המודרניים מתאפיינים בעימותים א-סימטריים בין צבאות טרור לבין מדינות (דוגמת העימותים בין ארה"ב ובנות בריתה נגד הטליבאן, אל קאעידה, דעא"ש וארגוני ג'יהאד עולמי נוספים; סעודיה ובנות בריתה נגד החות'ים; וכמובן מדינת ישראל נגד החמאס, הגא"פ וחיזבאללה). בסקירה נציג ונמחיש איך בסוג עימותים א-סימטריים אלה הצד הלא-מדינתי מאתגר את הצד המדינתי בכך שהוא מפר במכוון את כללים היסודיים ביותר של דיני הלחימה, בעיקר בדרך של עירוב של לוחמים ומטרות צבאיות עם אזרחים ובתקיפה מכוונת בלתי מבחינה של אזרחי הצד המדינתי. משנפגעים אזרחים בשל אסטרטגיה פסולה זאת, הצד הלא מדינתי מנהל מערכה תקשורתית ומשפטית נגד הצד המדינתי בטענה שקרית שהוא זה שמפר את דיני הלחימה. כך המערכה עוברת מעזה או לבנון למסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות באירופה ובארה"ב מחד גיסא ואל מוסדות האו"ם, דוגמת מועצת זכויות האדם בז'נבה, ואל בתי המשפט המדינתיים באירופה והבינלאומיים בהאג מאידך גיסא. המטרה האסטרטגית היא לא רק להביא למעצר ולשיפוט של בכירים ישראלים בבתי משפט מחוץ למדינת ישראל, אלא גם לפגוע אנושות בלגיטימציה של מדינת ישראל ולהפוך אותה למדינה מצורעת באמצעות אותה תעמולה שקרית כאילו מדינת ישראל היא זו שמפרה את דיני הלחימה, בעוד שהאמת היא הפוכה. בסקירה נציג, אפוא, את שתי החזיתות המודרניות שהתפתחו בסוג לחימה א-סימטרית זאת: החזית התקשורתית-תודעתית והחזית-המשפטית (לוחמת משפט), תוך המחשה בדוגמאות אקטואליות עד כמה שתי חזיתות חדשות אלה חיוניות לניצחון בלחימה המודרנית. עוד נציג את הדרך המתוחכמת בה מתנהל העימות המשפטי במישור התהליכי והמהותי, לרבות המחשת האיום והמענה האסטרטגי והקונקרטי שניתן בדוגמאות בולטות דוגמת מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" בעזה והמשט הטורקי ועוד.