ברהנו טגניה
ברהנו טגניה, כתב הפלילים הוותיק של חדשות 12, מביא לבמה סיפורים בלתי נשכחים מעולם הפשע. בהרצאותיו הוא חושף את מאחורי הקלעים של העולם התחתון ומספר על התהליכים המורכבים של חקירות, בניית תיקים, והתמודדות עם סיפורי חיים אנושיים. הרצאותיו של ברהנו טגניה הן הזדמנות עבור ארגונים להעניק לעובדיהם הצצה מרתקת אל עולם מורכב, להבין את מנגנוני קבלת ההחלטות, ולהתבונן מחדש על חשיבות המוסר והאתיקה.
על המרצה ברהנו טגניה
ברהנו טגניה הוא אחד מכתבי הפלילים המוערכים בישראל. הוא החל את דרכו העיתונאית לפני כמעט שני עשורים, ומאז הפך לאחד הקולות החשובים והמשפיעים בתחום. הוא נולד באתיופיה וגדל בישראל, וסיפורו האישי מעורר השראה. טגניה ידוע בנחישותו, ביכולת להגיע לסיפורים שאיש לא יכול להגיע אליהם, ובאומץ בלתי מתפשר. עבודתו זכתה לשבחים רבים, והוא זכה במספר רב של פרסים על עבודתו בתחום העיתונאות.
בסוף אפריל 2015, בשעות הלילה, טגניה נוסע על כביש איילון בדרכו הביתה, כשמקור שולח לו סרטון ומעדכן אותו כי ייתכן שגם המתחרים מחזיקים בו. טגניה עוצר מיד בצד הדרך וצופה בסרטון – בו נראים שוטרים מכים חייל ממוצא אתיופי. הוא מבין מיד שמדובר בחומר נפיץ, ובאותו לילה מפרסם את הסרטון. הפרסום מטלטל את המדינה: שבועיים לאחר מכן פורצת מחאה סוערת של בני העדה האתיופית, שכוללת חסימות כבישים ועימותים אלימים, במיוחד בכיכר רבין שהופכת לזירת עימות מדממת. עשרות שוטרים ובני העדה נפצעים, ועשרות נעצרים. טגניה, ככתב משטרה, ניצב בפני דילמה מוסרית ומקצועית קשה – מצד אחד הוא חלק מעולם השוטרים, אותו הוא מסקר ביום-יום, ומנגד הוא הופך בעל כורחו לדמות מייצגת עבור בני העדה האתיופית. בהרצאותיו הוא משתף בחשיפות עיתונאיות רבות שפורסמו לאורך השנים וממחישות את עומק הגזענות והאפליה ממנה סובלת העדה – מהפרדה בגני ילדים, דרך סלקציה במועדונים, סירוב של הרבנות לחתן זוגות מעורבים, ועד לאלימות משטרתית והסללה של תלמידים לבתי ספר מוחלשים. כל אלה מצביעים על מאבק ארוך שנים לשוויון, שממשיך לבעור עד היום.
בהרצאתו מספר טגניה כיצד הצליח לשבור את תקרת הזכוכית של החברה הישראלית ולהפוך לחלק משפיע מתוכה, למרות אפליה וגזענות שחווה מילדות. כבר כנער, הבטיח לעצמו שלא יישאר מהצד אלא יפעל להשתלב ולהשפיע. את דרכו העיתונאית החל בערד, שם יזם יחד עם חבריו הפקת עיתון נוער במימון עירוני, ובהמשך שימש ככתב שטח ברדיו רק"ע, שפונה לבני הקהילה האתיופית. בשנת 2004 קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו בטלוויזיה, כשעבד ככתב ומגיש בערוץ האתיופי-ישראלי IETV. במשך ארבע שנים מילא שם מגוון תפקידים, ולאחר מכן, בשנת 2008, הגיע לרגע הפריצה כשמונה לכתב פלילים ומשטרה בחברת החדשות של ערוץ 2. בשנת 2012 נבחר לרשימת "100 העיתונאים המשפיעים בחברה הישראלית" של עיתון גלובס – הישג משמעותי במיוחד לאור העובדה שטגניה עשה את דרכו מבלי להישען על קשרים חברתיים או משפחתיים, אלא בכוח הרצון, החריצות והנחישות לפרוץ דרך.