מבצעי חיסול של המוסד לאורך השנים, עד מבצע הביפרים

ככתב שמסקר את האזור וצועק את הצעקה של העוטף כבר יותר מ-20 שנה, כתושב שמתגורר בקיבוץ זיקים שעל גבול הרצועה וכאבא לשלושה ילדים (אמרי בן 12 ועומר ועילי, תאומים בני 10) מכניס אתכם בוקר עמוק אל בתי התושבים בעוטף ומספר על החיים תחת איום יומיומי בגבול המתוח במדינה, על התחזקות חמאס דאע"ש בעזה ועל כל מה שהתושבים ראו, אבל המדינה בחרה להכיל עד שהכל התפוצץ בשביעי באוקטובר. בוקר, שאובחן כנפגע חרדה וחשף באומץ את הטיפול שהוא עובר, משתף בכאב על התקפי החרדה ועל הרגע שבו החליט שכולם חייבים לדעת.

מראש השב"כ לשעבר יעקב פרי לשופטת בדימוס אתי כרייף, מפולארד עד סיירת מטכ"ל, מביבי נתניהו ועד אהוד ברק. עמרי אסנהיים ישב בשני העשורים האחרונים מול האנשים המרתקים ביותר בישראל. אסנהיים פיצח את פרשת האלמן הכפול שרצח את נשותיו, חשף את האמת מאחורי פרשת צאלים, גילה את סודות הוועדה לבחירת שופטים, חשף את פרשת האלוף רחבעם זאבי (גנדי), פיצח את הסודות של סיירת מטכ"ל, וסיפר את פרשת המרגל פולארד כפי שלא סופרה מעולם. בכל אחד מהמפגשים האלה נדרש אסנהיים להחליט למי להאמין, וגם לפתח יחסי אמון, להתקרב, לדבר – ואז לספר את הסיפור שיטלטל את המדינה. אז איך בונים אמון מול מי שיושב מולך (לא רק בטלוויזיה, גם בדייט ראשון)? איך מגיעים אל רגעים של אמת (לא רק מול מרואיין, גם מול הילדים שלך)? איך מספרים סיפור (לא רק בטלוויזיה, גם במצגת בעבודה)? איך בוחרים למי להאמין (ובמילים אחרות – ממי הייתם קונים מכונית משומשת)? בהרצאה כובשת, גלויית לב – מרגשת ומצחיקה, חושף אסנהיים את המסע שלו בדרך לאמת. זאת לא הרצאה על עיתונות או טלוויזיה, זו הרצאה על החיים. במהלך ההרצאה מקרין אסנהיים קטעים מכתבותיו ומסרטיו המדוברים ומספר על אחורי הקלעים של מפגשיו יוצאי הדופן עם הדמויות המרכזיות בפרשות.

המלחמה המודרנית שינתה את פניה. במקום מלחמות בין שחקנים מדינתיים (אם כי לגם כאלה עדיין מתנהלות- כמובן הדוגמה המובהקת ביותר היא מלחמת רוסיה- אוקראינה), העימותים המזוינים המודרניים מתאפיינים בעימותים א-סימטריים בין צבאות טרור לבין מדינות (דוגמת העימותים בין ארה"ב ובנות בריתה נגד הטליבאן, אל קאעידה, דעא"ש וארגוני ג'יהאד עולמי נוספים; סעודיה ובנות בריתה נגד החות'ים; וכמובן מדינת ישראל נגד החמאס, הגא"פ וחיזבאללה). בסקירה נציג ונמחיש איך בסוג עימותים א-סימטריים אלה הצד הלא-מדינתי מאתגר את הצד המדינתי בכך שהוא מפר במכוון את כללים היסודיים ביותר של דיני הלחימה, בעיקר בדרך של עירוב של לוחמים ומטרות צבאיות עם אזרחים ובתקיפה מכוונת בלתי מבחינה של אזרחי הצד המדינתי. משנפגעים אזרחים בשל אסטרטגיה פסולה זאת, הצד הלא מדינתי מנהל מערכה תקשורתית ומשפטית נגד הצד המדינתי בטענה שקרית שהוא זה שמפר את דיני הלחימה. כך המערכה עוברת מעזה או לבנון למסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות באירופה ובארה"ב מחד גיסא ואל מוסדות האו"ם, דוגמת מועצת זכויות האדם בז'נבה, ואל בתי המשפט המדינתיים באירופה והבינלאומיים בהאג מאידך גיסא. המטרה האסטרטגית היא לא רק להביא למעצר ולשיפוט של בכירים ישראלים בבתי משפט מחוץ למדינת ישראל, אלא גם לפגוע אנושות בלגיטימציה של מדינת ישראל ולהפוך אותה למדינה מצורעת באמצעות אותה תעמולה שקרית כאילו מדינת ישראל היא זו שמפרה את דיני הלחימה, בעוד שהאמת היא הפוכה. בסקירה נציג, אפוא, את שתי החזיתות המודרניות שהתפתחו בסוג לחימה א-סימטרית זאת: החזית התקשורתית-תודעתית והחזית-המשפטית (לוחמת משפט), תוך המחשה בדוגמאות אקטואליות עד כמה שתי חזיתות חדשות אלה חיוניות לניצחון בלחימה המודרנית. עוד נציג את הדרך המתוחכמת בה מתנהל העימות המשפטי במישור התהליכי והמהותי, לרבות המחשת האיום והמענה האסטרטגי והקונקרטי שניתן בדוגמאות בולטות דוגמת מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" בעזה והמשט הטורקי ועוד.