רגע האמת של מנהל נמדד בעתות משבר, אי וודאות, תנאי לחץ וכישלון. אלו המקומות בהם נדרש המנהל, לא משנה דרגתו, לקחת את הפנייה הנכונה בצומת. החלטה חכמה תביא לפלוס בשורת הרווח, החלטה רעה עלולה במקרי קיצון להיות עניין של חיים ומוות. כך בדיוק קרה באחד המשברים הגדולים של צמרת המדינה ומערכת הביטחון. ב-1992 מורה הרמטכ"ל אהוד ברק ליחידת העילית סיירת מטכ"ל להכין מבצע לחיסולו של שליט עיראק, סדאם חוסיין. זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתכוננת לחסל מנהיג של מדינת אויב. ההכנות למבצע החיסול הדמיוני מסתיימות בתאונת אימונים שהופכת לפרשה יצרית שמטלטלת את צמרת צה"ל ואת המדינה כולה. מנקודת מבט ניהולית, פרשת "צאלים ב'" שזורה בצמתים מרתקים של קבלת החלטות דרמטיות. כל החלטה שמקבלים בה המנהלים בדרגים השונים גורלית: מראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, ועד אחרון החיילים שלוחץ על כפתור השיגור של הטיל הקטלני. עמרי אסנהיים, כתב בכיר בתכנית "עובדה" ומחבר רב המכר "צאלים – הטראומה של סיירת מטכ"ל" קרא אלפי מסמכים וראיין מאות אנשים, כולל כל השחקנים המרכזיים בפרשה. בהרצאה מרתקת השזורה בקטעים מסרט מיוחד ועטור פרסים שהכין, מנתח אסנהיים אחת לאחת את ההחלטות שחרצו גורלות, מקביל אותן להחלטות אותם נדרשים המנהיגים לקבל ממש בימים אלה, ומתעכב על סוגיות חשובות של מנהיגות, הובלת והנעת אנשים, ניהול משברים ולקיחת אחריות.
+ קרא עוד
המלחמה המודרנית שינתה את פניה. במקום מלחמות בין שחקנים מדינתיים (אם כי לגם כאלה עדיין מתנהלות- כמובן הדוגמה המובהקת ביותר היא מלחמת רוסיה- אוקראינה), העימותים המזוינים המודרניים מתאפיינים בעימותים א-סימטריים בין צבאות טרור לבין מדינות (דוגמת העימותים בין ארה"ב ובנות בריתה נגד הטליבאן, אל קאעידה, דעא"ש וארגוני ג'יהאד עולמי נוספים; סעודיה ובנות בריתה נגד החות'ים; וכמובן מדינת ישראל נגד החמאס, הגא"פ וחיזבאללה). בסקירה נציג ונמחיש איך בסוג עימותים א-סימטריים אלה הצד הלא-מדינתי מאתגר את הצד המדינתי בכך שהוא מפר במכוון את כללים היסודיים ביותר של דיני הלחימה, בעיקר בדרך של עירוב של לוחמים ומטרות צבאיות עם אזרחים ובתקיפה מכוונת בלתי מבחינה של אזרחי הצד המדינתי. משנפגעים אזרחים בשל אסטרטגיה פסולה זאת, הצד הלא מדינתי מנהל מערכה תקשורתית ומשפטית נגד הצד המדינתי בטענה שקרית שהוא זה שמפר את דיני הלחימה. כך המערכה עוברת מעזה או לבנון למסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות באירופה ובארה"ב מחד גיסא ואל מוסדות האו"ם, דוגמת מועצת זכויות האדם בז'נבה, ואל בתי המשפט המדינתיים באירופה והבינלאומיים בהאג מאידך גיסא. המטרה האסטרטגית היא לא רק להביא למעצר ולשיפוט של בכירים ישראלים בבתי משפט מחוץ למדינת ישראל, אלא גם לפגוע אנושות בלגיטימציה של מדינת ישראל ולהפוך אותה למדינה מצורעת באמצעות אותה תעמולה שקרית כאילו מדינת ישראל היא זו שמפרה את דיני הלחימה, בעוד שהאמת היא הפוכה. בסקירה נציג, אפוא, את שתי החזיתות המודרניות שהתפתחו בסוג לחימה א-סימטרית זאת: החזית התקשורתית-תודעתית והחזית-המשפטית (לוחמת משפט), תוך המחשה בדוגמאות אקטואליות עד כמה שתי חזיתות חדשות אלה חיוניות לניצחון בלחימה המודרנית. עוד נציג את הדרך המתוחכמת בה מתנהל העימות המשפטי במישור התהליכי והמהותי, לרבות המחשת האיום והמענה האסטרטגי והקונקרטי שניתן בדוגמאות בולטות דוגמת מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" בעזה והמשט הטורקי ועוד.
רוצים לקבל פרטים נוספים על הרצאה המלחמה המודרנית במאה ה-21- החזית המשפטית
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם
אביחי מנדלבליט, פרופ'
אביחי מנדלבליט כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בשנים 2016–2022. בעבר שירת בצה"ל והתקדם עד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, ולאחר מכן שימש כמזכיר הממשלה בממשלת בנימין נתניהו. בתפקידיו הציבוריים עסק במגוון רחב של סוגיות משפטיות ומדיניות, וניהל תיקים מרכזיים בעלי השפעה ציבורית רחבה. מנדלבליט מזוהה עם גישה מקצועית ושמירה על עקרונות שלטון החוק, לצד התמודדות עם אתגרים ציבוריים ופוליטיים מורכבים.
זה קרה להרבה ראשי ממשלה: הטלפון האדום מצלצל באמצע הלילה, ופורצת מלחמה. מה השתנה מגולדה ועד היום? מה קורה באמת בקבינט המלחמה? ומה מלמד העבר על העתיד? לא רק אנחנו השתנינו בשבעה באוקטובר, גם הפוליטיקה שלנו השתנתה לנצח איך תיראה המערכת הפוליטית ביום שאחרי? מתי זה יקרה? ומה מלמד העבר על העתיד?
+ קרא עודחדשות: מדריך למשתמש להיות עיתונאי ב-2025 את החדשות אנחנו מקבלים בווטסאפ, מתעדכנים מהפוליטיקאים שלנו בפייסבוק, פותחים טלוויזיה רק כדי לראות ציוצים מהטוויטר - אז למה התקשורת עדיין כל כך מעסיקה אותנו? על אובייקטיביות ואיזון ועל העתיד של התקשורת והקהל.
+ קרא עוד